חיפוש
  • יעל חביב

לקראת יום המשפחה

הנחות יסוד:

תוחלת החיים עולה

המשפחה המצומצמת מתרחבת למשפחה מורחבת

פער הדורות חל כיום גם על עד 5 דורות.

התא המשפחתי משתנה עם השנים והזמן

********************************************************************************************

״מה זה ה-חחחחח הזה?״ היא שואלת. ״כל פעם שאני מעלה משהו בוואטסאפ המשפחתי שולחים לי חחחחחחח. זה טוב?!״

היא בת 82, נאה ומטופחת מאוד. בעברה עסקה בתפקיד בכיר במשרד ממשלתי והיא חדה כתער. יחד עם זה היא לומדת שפה חדשה. היא מבינה שאם היא רוצה לתקשר עם הנינים שלה היא חייבת ללמוד את שפתם. היא מבינה שבשביל לשמור על התא המשפחתי המורחב מאוד שלה היא צריכה להתאים את עצמה לרוח הזמן והקידמה.השיחות עימה מרתקות.

אנחנו לא יושבות בשיח טיפולי אך היא מרגישה נוח לדבר ולשתף.

״לאחרונה הבנתי את המשמעות של חיים ארוכים״ היא מספרת לי.

״כשהבנתי שהנכד שלי לא מתחתן והוא כבר בן 30, או שהנכדה שלי בחרה לא ללמוד כרגע אלא להשקיע בעסק עצמאי… הבנתי שהזמנים השתנו״ היא מגלגלת עיניים בהומור .

״אם פעם היינו מתחתנות, לומדות הוראה, נכנסות למשרד מסודר עם פנסיה בטוחה וחופשים, אני מבינה שהצרכים של היום השתנו ללא הכר. אני מכבדת את זה ויחד עם זאת לא תמיד קל לי״.ֿ

בעולם שלפני המהפכה התיעשייתית מוסד המשפחה היה ברור, כמו גם מוסד העבודה. משפחה של 3 דורות, סב-אב-בן כולם באותו המקצוע, רצף משפחתי אחיד ובעל מסלול ידוע מראש.

כאשר השתנה העולם והתפישות החברתיות התחילו להביא את חופש הפרט, את רצונו של האדם והאינדבודואליות שלו (אלפרד אדלר) חל מפנה בכל רעיון התא המשפחתי והמקצועי.

התפישה החברתית החדשה הביאה חשיבה מחודשת לגבי מהות חייו של האדם. מה רצונו, משמעותו, בחירותיו? האם האדם הוא פרט הוא חברה? האם האדם הוא גם וגם?

תאוריות שונות מתייחסות להתפתחות האדם ברמה החברתית לאורך השנים. פראנקל, ממשיכו של אדלר טען על חיפוש ומציאת משמעות בחיים. בספרו האדם מחפש משמעות מדבר פראנקל על הצורך הקיומי של בני האנוש למצוא משמעות ולתת מהות לתקופת החיים.

כל שינוי התפיסה החברתית השפיע ישירות על התפישה המשפחתית.

אם דובר על משפחה פטריאכלית בו האשה נתונה לבעלה או הבן הולך בדרכי אביו- שהרי הקלפים נטרפו.

במהלך 100 השנים האחרונות התמורה החברתית בהסתכלות על הפרט השתנתה ללא הכר.

תפיסת האינדוודואל החברתי הצמיחה כנפיים ובכל יום אנחנו למדים שהשמים הם הגבול- על פי תפיסה זו.

״אני חושבת שהכי קשה היה לי שהבת שלי סיפרה שהבן שלה יצא מהארון״ היא מספרת בלחש

״קודם כל לא הבנתי למה לא הוא מספר לי, שנית לא הבנתי בכלל את המשמעות. אני יודעת שיש הומואים, אבל לא חשבתי שזה יקרה אצלי במשפחה״

בשל תוחלת החיים המתארכת הדור ה-5 וה-4 חשופים להתפחות החברתית המואצת שקורית בשנים האחרונות. ביחד עם המתירנות וחופש הפרט- נוצר בלבול גדול בדיסונאנס שבין ערכיהם לבין צורת החיים הדינאמית של הגיל הצעיר יותר. קונפליקטים תוך משפחתיים , ערכיים, חברתים מתרחשים בעולמם.

הגיל המבוגר מביא איתו לא מעט התמודדויות- אישיות- חברתיות.

לא מעט אנשים לוקחים את היציאה לפנסיה כנקודת ״מאזן חיים וספירת מלאי״. מי אני? מה עשיתי בחיי? לאן אני הולך מכאן?

ההסתכלות הפנימית מביאה, לא אחת, חרטות ותהייה האם הייתי נאמן לעצמי בחיי וכיצד אני יכול, ברוח הזמן, להיות אותנטי לצרכי ורצונותי. החשיבה הזו מפתיעה לא פעם ואף מטלטלת. ההתגלות לחופש הבחירה המחודש, לבדיקה העצמית וללגיטימציה לחיות חיים ״אחרים״ או ״חדשים״ מרגשת מאוד אך בד-בבד גם מפחידה.

נושא היציאה מהארון עולה פעמים רבות בשיח עם הדור המבוגר.

יש כאלה שמכירים את הסיפור ממשפחתם ויש כאלה שאף חוו את הצורך לבנות תא משפחתי חדש עבור עצמם. תפיסת העולם המינית ההטרוסקסואלית השתנתה ללא הכר במהלך השנים האחרונות. אם הדור הצעיר כיום לא מביט בהשתאות אחרי זוג חד מיני מתנשק או אוחז ידיים ברחוב, שהרי בני הדור ה-4 וה-5 לא מבינים את ה״סטייה״ הזו ואינם מוכנים להכיר בה כדרך חיים (בהכללה גסה).

יחד עם זה, תופעה הולכת ומתרחבת של בני הדור ה-3 שיוצאים מהארון לאחר שכבר הקימו משפחה ״נורמטיבית״ וחו בתחושה שהם אינם נאמנים לדרכם. בשנים האחרונות יותר ויותר בני גיל 50 (פלוס מינו) מחליטים לפרק את התא המשפחתי ולצאת לזגיות חד מינית.

מחקרים מאפיינים תופעה זו כנקודת מפנה בתפיסת החיים הקונסרבטיבית (לעשות מה שמצופה) לתפיסת העולם החופשי (אני חי את חיי מתוך נאמנות לעצמי). אירגונים חברתיים קמים ומאפשרים את התהליך להעשות באופן מודע, אחראי ובטוח (ארגון ״בשלה״ וקבוצת קשת מזהב״)

״מה שהוא עושה זה לא מקובל״ אמרה לי פעם סבתא מקסימה על נכדה בן ה-24 שיצא מהארון.

ואולי באמת ההסתכלות החברתית הפכה מלעשות את הדבר המקובל על החברה למקום של לעשות את הדבר המקובל על עצמך.

לסיכום:

התא המשפחתי משתנה וזה נתון מעורר ריגוש וגם פחד. הדור המבוגר צופה בהשתנות הזו, שקורית במהירות שיא, ולא תמיד מוצא את מקומו או מדביק את קצב ההשתנות הזה.

אחדים מהם זה תופס בתוך המשפחה ואחדים זה תופס במראה. שניהם מתמודדים עם הקושי של ערכים חברתיים מוטמעים של מותר ואסור. לשנות עולם ערכים זה כמעט בילתי אפשרי.

תפיסת העולם של ״שינוי״ היא לא קלה, בטח לא בגיל המבוגר. אנחנו רואים אצל מבוגרים את צורך לשמור על הקיים, לא לשנות, לא להפוך סדרי עולם - תכבדו אותם על כך.

לחיות אותנטי ואמיתי עם צרכי, רצונותי ואמונותי - איננו אומר לפגוע באחר. להיפך!

כבדו את הדור המבוגר ותבינו ששינוי עבורכם הוא תחילתה של דרך חדשה, עבורם זו טלטלה של הקיים, המוכר והבטוח.

אז בין אם אתם בדור המבוגר או הדור הצעיר- יש פה גשר שצריך לבנות והגשר הזה בנוי כולו מאהבה, הערכה וקבלה. תנו מקום לשיח לא שיפוטי, שיח חומל וקשוב. קל להגיד מילים שקשה מאוד יהיה לסלוח עליהן. תהיו שם עבור עצמכם ועבור אהוביכם. כל אחד הוא נדבך משמעותי מאין כמוהו לקשר הבין דורי המופלא הזה!



20 צפיות

@ Yael Haviv 2018