חיפוש
  • יעל חביב

איקיגאי - ״סיבת הקיום״

איקיגאי - ״סיבת הקיום״

הגישה היפנית מתארת את תכלית חייו של אדם במשמעותו.

האיקיגאי נותן לחיינו משמעות, סיפוק, סיבה לקום בבוקר.לחיות.

בתרבות היפנית אין מקום למושג ״פרישה״ ולכן גם אין מילה כזו בשפה היפנית.

האדם, כל עוד עובד, פועל, קם- יש משמעות לחייו.

בעולם המערבי אנחנו מייחסים משמעות רבה לתקופת הפרישה. אנחנו מתכוננים לפניה, בזמן וגם לאחריה. חלק מאיתנו חווה משבר והאחר - פריחה.

היציאה לפרישה מעמידה אותנו בצומת דרכים של בדיקה עצמית.

ביפן אחת ההתנהגויות התרבותיות החזקות היא שמירה על קהילה.

אם נוציא לרגע את הערים הגדולות וחוויית הבדידות שמדווחת שם, בואו נחזור לכפרים הקטנים, אלה שהאנשים שם חיים ביחד מיום לידתם ועד יום מותם. הקהילה הזו היא אחת הסיבות לאריחות ימים ואושר פנימי ומשמעות.

קהילה זו ערבה אחד לשני, מלווה אותו בעיתות משבר וגם בשמחות. היא נמצאת שם עבורו- כשם שהוא נמצא עבור שאר חברי הקהילה.

במונחים יפנים קהילה זו נקראת ״מואי״ ולא אחת היא סיבת הקיום של חבריה.

לא מעט תאוריות הנוגעות בבחינת האושר וסיפוק הוא נושא הנתינה.

מה אני יכול לעשות עבור אחרים ולא מה אחרים יעשו עבורי.

פנה אלי גבר שנמצא בשלבים שלפני פרישה.

הוא עובד במפעל ביטחוני שנים רבות ומעמדו המקצועי והחברתי גבוה וטוב.

הוא מבועת מיום הפרישה, על אף ההכנות של המקום בו עובד. הוא חרד לבוקר שבו יתעורר וכל ישותו ומהותו ישתנו מהקצה אל הקצה.

בשיחה איתו אני מגלה אדם עם צ=מודעות עצומה לעצמו ולסביבתו. הוא מתוכנן מאוד, מטרתי ובעל יעדים- שכרגע לא באים לידי ביטוי בגלל חווית הפרישה שלו.

בשיחות אנחנו חוזרים אל הבחור הצעיר שהיה כאשר התלבט מה ללמוד. הוא היה אובד עיצות וליבו נטה לתחום אחר מזה שהוריו ייעדו לו.

בתקופת הלימודים חווה לא מעט קשיים אך שמר על אופטימיות ועשה הכל לסיים לימודיו בהצלחה.

כשסיים את מסלול הלימודים פנה לחפש עבודה בתחומו. כמוהו גם כל מי שסיים את לימודיו באותה השנה. המתח והדאגה לא פסחו על הבחור הצעיר שהיה - אך בהתמדה ונחישות כבש את דרכו אל המקום שבו היה שמח ומסופק.

והנה, הוא שוב בצומת דרכים.

כמעט זהה לזו שחווה בתחילת דרכו בחיים האמיתיים…. האם לדעתכם יש בו את היכולת לעשות דרך חדשה וטובה, על סמך אופיו ונחישותו להיות ולחיות ולא לוותר לעצמו?!

פגשתי אותו אחרי מספר חודשים וגיליתי רוח חיים חדשה מפעמת בו.

הוא סיפר שאחרי השיחות חווה תקופת התכנסות ובדיקה מחודשת של צרכיו ולאחר מספר שבועות החל לפעול בתוך הקהילה שבה הוא חי והקים מיזם עבור ילדים עם קשיים לימודיים.

הוא חש שהקיום שלו, האיקיגאי, בא לידי ביטוי מתוך העשייה החברתית קהילתית שבנה לעצמו.

הוא יישם את תפיסת האיקיגאי!


ביפן יש כפר בשם אוגימי - כפר המחזיק בשיא גינס לאריכות חיים.

בספר מופיע שיר ששרה אישה שקרבה לחגוג את יומולדתה ה-100


״כדי להיות בריאים ולהאריך חיים,

אכלו בהנאה מעט מכל דבר.

לכו לישון מוקדם,קומו מוקדם בבוקר וצאו להליכה.

אנחנו חיים כל יום בשלווה ונהנים מהמסע.

כדי להיות בריאים ולהאריך ימים

יש לנו יחסים טובים עם כל חברינו.

אביב, קיץ, סתו, חורף

אנחנו נהנים באושר מכל העונות.

הסוד הוא לא להתרכז בגילן של האצבעות;

מהאצבעות עד הראש ושוב עד האצבעות.

אם תמשיכו להיות בתנועה ואצבעותיכם תהיינה פעילות,

תזכו לחיות עד 100״


78 צפיות

@ Yael Haviv 2018